היסטוריה של הקהילה

מתוך: דווקא שם / אלישיב רייכנר

 

davka3

אין הרבה בתי ספר יסודיים בארץ המכילים מגוון רחב של תלמידים כמו בית הספר הממלכתי דתי 'קול יעקב' בירוחם. יחד עם תלמידים שהם דור שלישי בירוחם וילדי עולים חדשים, לומדים בבית הספר הזה גם נכדיו של הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, נכדיו של אורי אליצור ממנהיגי 'גוש אמונים' לשעבר, נכדיו של פרופסור אבי רביצקי, נכדיו של בנצי ליברמן, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, ונכדיו של הרב יובל שרלו. את היווצרותו של הפסיפס החברתי הזה, ניתן לזקוף במידה רבה לזכותו של אדם אחד שהחל את מפעל ההתיישבות האידיאולוגי בירוחם באמצע שנות השמונים.

המחשבה של שמוליק פרידמן בן שלום, מדריך בחברת הנוער של קיבוץ סעד, הייתה להקים גרעין משימתי לעיירת פיתוח שישלב בתוכו בוגרים של חברת הנוער יחד עם בני אוכלוסיה חזקה מישובים מבוססים. הוא סבר שהדרך היחידה להחזיר את בוגרי חברת הנוער למקום גידולם הוא באמצעות בניית קבוצה חברתית חזקה שהם ירצו להיות חלק ממנה. המודל שבאמצעותו ביקש שמוליק ליישם את הרעיון היה גרעיני הנח"ל המשימתיים של בוגרי תנועות הנוער החילוניות. הגרעינים המשימתיים הראשונים היו גרעיני עומרי של תנועות הצופים והנוער העובד והלומד שהתיישבו במעלות באמצע שנות השבעים. המסלול של חברי הגרעין כלל פרק של שירות בעיירת הפיתוח במקום פרק התיישבותי בישוב חקלאי. עם הרעיון פנה שמוליק לאריה קלין, ראש מחלקת הישוב החדש בתנועת 'בני עקיבא' שהתמקדה בתחום עיירות הפיתוח, וביקש ממנו לסייע בגיוס צעירים מבין חניכי התנועה לפרויקט החדש. בניגוד להנהגת התנועה שלא אהבה את הרעיון מחשש שיפגע בהגשמה ההתיישבותית, קלין החליט להרים את הכפפה ושידך בין שמוליק לקבוצת חניכים ירושלמים שאותם הכיר מתפקידו הקודם בתנועה.

בגרעין הראשון שהתגבש בשנת 1982 היו חברים שבעה מחניכי חברת הנוער של סעד, ועשרה חניכי 'בני עקיבא', ירושלמים משכונות רמת אשכול ורחביה המבוססות. החיבור בין שתי הקבוצות השונות לא היה פשוט וכלל מפגשים רבים ופעילויות גיבוש שונות. לאחר שהקבוצה התגבשה וביצעה על פי דרישת 'בני עקיבא', פרק של שירות מוקדם בקיבוץ מגדל עוז, הוחלט שחברי הגרעין יגיעו בהמשך לירוחם. הבחירה בירוחם נסעה ממספר סיבות. צה"ל העמיד לבחירת חברי הגרעין מספר עיירות פיתוח מהן שתיים בדרום – ירוחם ואופקים. שמוליק שהתגורר אז עדיין בסעד העדיף עיירת פיתוח דרומית שתאפשר לו ללוות את הפרויקט. הבחירה בירוחם נבעה מהעובדה שבראש הועדה הקרואה שניהלה באותה תקופה את ירוחם, עמד ירח גלטר, תושב בני ברק ואיש הציונות הדתית.

חברי הגרעין הראשון הגיעו לירוחם בשנת 1983. מאז, במשך כעשור הגיעו לירוחם כמעט מידי שנה גרעיני נח"ל משימתיים. בניגוד לגרעין הראשון בו היו חברים גם חניכי חברת הנוער, בשאר הגרעינים שהגיעו במהלך השנים לירוחם היו חברים רק חניכי 'בני עקיבא' שהגיעו מישובים מבוססים, בעיקר ירושלמים. החזון של שמוליק היה שחברי הגרעינים יתיישבו בעיירה לאחר שירותם הצבאי ויקימו בה קהילה אינטגרטיבית יחד עם בני המקום, ואכן רבים מבין בוגרי הגרעינים בחרו להישאר לגור בירוחם. שמוליק היה מודע לצוותים של כולל מר"צ כשהקים את פרויקט הגרעינים המשימתיים, אך סבר שבניגוד לצוותי מר"צ שכללו רק אנשי חינוך והוראה, הקהילה שאמורים בני הגרעינים ליצור צריכה להיות מגוונת מבחינה מקצועית. בנוסף, הוא העדיף לבנות את הקהילה עם בחורים ובחורות צעירים שעוד לא גיבשו לגמרי את זהותם האידיאולוגית והדתית ושעדיין מוכנים לעבור תהליך חינוכי עמוק שישפיע על עתידם.

להמשך קריאה